בחג הפסח יש זווית מאוד מיוחדת שהזוהר ועוד רבים מביאים - חג האמונה. סיפור יציאת מצרים קרה על בסיס אמונה. והדגש כאן הוא האמון. עם ישראל נגאל ממצרים בגלל האמון שהם יגאלו - וזה דבר גדול מאוד לאנשים השקועים עמוק במ"ט שערי טומאה. וכנגד גם הקב"ה נתן אמון בעם ישראל ודאג לנו -"וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי... וַתִּיפִי בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּצְלְחִי לִמְלוּכָה".

השפת אמת מביא הסבר לשאלות ארבעת הבנים בהגדה לשאלות על הגאולה. לכל בן יש הסתכלות שונה על תהליך הגאולה.

"כל שלא אמר שלושה דברים אלו...פסח מצה ומרור. מצוות פסח ומצה מובנים מאוד להקשר הגאולה ממצרים, וכך ניתן לראות מהפסוקים. למרור לא מובא קשר לסיפור היציאה, אך רבן גמליאל מביא את הפסוק: "וימררו את חייהם". נראה מהי המשמעות של המרור המסמל את השעבוד, אל המצה והפסח המסמלים את הגאולה, ומתוך כך את הסיבה לצורת האכילה של המרור ביחד עם המצה והפסח.

בתורה יש שלושים ושתיים מצוות שהן באות כ"זכר ליציאת מצרים". למה צריך כל כך הרבה מצוות לכך? למה לא מספיק רק ליל הסדר? נראה שהיסוד לכך הוא שבזכירת יציאת מצרים מתעוררת אצלנו ומתחזקת אצלנו האמונה בקב"ה.

איך מתמודדים עם ילדים מתבגרים בליל הסדר? איך מצליחים לחבר אותם לאווירה המרוממת של החג? הרב אלי שיינפלד עם תשובות.

כולנו מכירים את ארבע לשונות הגאולה. נראה שבעצם בגאולה עצמה יש ארבע דרגות שמתפתחות אחת אחר השנייה: גאולה משליטה אנושית, גאולה מקשיי הטבע, הגאולה מהיצר והגאולה מהחשיבה האנושית הלקויה.

"בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". סיפור יציאת מצרים היא לא רק סיפור היסטורי אלא גם משמעותי לכל דור ודור. במצרים עם ישראל עבר תהליך של גאולה. הגאולה הגשמית, והגאולה הרוחנית. תהליך זה עם ישראל עובר בכל דור, ובעז"ה גם אנחנו נעבור אותו.

"פותח בגנות ומסיים בשבח". כחלק מההגדה חכמים נתנו כלל איך לספר את סיפור יציאת מצרים - לפתוח בגנות, ולסיים בשבח. ובעצם בהגדה מובאים פעמיים הגנות והשבח. שתי נקודות אלו מהוות את ההצלה הגופנית ואת ההצלה הרוחנית, ועליהן אנחנו מודים בהגדה.

בערב פסח, לפני חצות היום - יש חיוב ללוש ולהכין מצות מצווה. יש עניין שכל אחד ישתתף במצווה - ודרך סיפורים על הכנת מצות, הרב מרדכי אליהו וגם לא מעט קשיים, מבקש הרב עמיר לוי לחבר כל אחד אל המצווה. בלי לחשוש ובלי להתעצל - להפשיל שרוולים ולהכין מצות מצווה.

מההיכרות שלנו עם עשר המכות, מקבלים אנו התרשמות כי המכות באו להעניש את מצרים על מעשיהם. זו ההסתכלות הרגילה על עשר המכות. אך בפסוקי התורה המתארים את עשר המכות, נשמע בצורה ברורה כי מטרת המכות היא פעולה מעשית. המכות באות על מנת להוציא את בני ישראל מתוך מצרים. איך דברים אלה מסתדרים עם כך שבספר בראשית, יודעים אנו כי הקב"ה כחלק מתיאור השיעבוד בברית בין הבתרים, מבטיח על ענישת אותו ה-'גוי אשר יעבודו'? לשם מה ולשם מי בעצם נשלחו עשר המכות, ואיך כל זה מתקשר לליל הסדר?

כידוע, בתנ"ך, שם הדבר מעיד על מהותו. לחג הפסח ניתנו הרבה שמות, אך ניתן לראות שחכמים התמקדו והעדיפו לקרוא לו דווקא 'זמן חירותנו'. אך מדוע? למה מתוך עניינים רבים כל כך שהתגלו ועלו ביציאת מצרים ובגאולת ישראל - ההתמקדות נעשית דווקא בנקודה זו, בנקודת השחרור מהעבדות? למה חג שמבטא את היסוד והשורש של עם ישראל, נבחר להיקרא על שם השחרור מהעבדות? מהי בעצם הגדוּלה המצויה בנקודה זו?

שאלת החכם מופיעה כחלק מסדר ההגדה, ואנו קוראים אותה בכל שנה. אך, מה המשמעות של החזרה על שאלה זו, שוב ושוב לשמוע את דברי החכם ושוב ושוב לקרוא את התשובה שעונים לו. מה יוצא מהחזרה הזו על אותם הדברים, ומה יכולים אנחנו ללמוד מדברים אלו בכל פעם מחדש?

כמה חייבים לשתות בארבע הכוסות? האם חייבים לשתות דווקא יין? במָה צריך להתחשב כשמשתמשים ביין שביעית? מהו חיוב אכילת המצה ופרטיו, ומי מחוייב בו? מתי זמן האפיקומן ומהם פרטי חיוב אכילתו? מותר בכלל לצחצח שיניים אחרי אכילת האפיקומן? מהי בדיוק ההסבה? מתי חייבים להסב? - ומספר עצות מועילות להסבה ובאפיקומן.

גאולת מצרים כמוה כתיאור הגאולה, כמעוף הנשר - 'ואשא אתכם על כנפי נשרים'. גאולה בעלת תהליך מקדים וארוך, אשר מסתיימת במהירות גדולה, בחיפזון. גאולה אשר כנשר, נדמית כנקודה רחוקה וקבועה בשמים, נקודה שרק מתרחקת ומתרחקת ממך, עד אשר בתנועה אדירה ובתנופה - צולל אליך הנשר. מגיעה הגאולה ברגע אחד. אם כן, מה יכולים אנחנו ללמוד מהגאולה כשמתוארת היא כך? מה יציאת מצרים מגלה לנו גם על התקופה בה חיים אנו עכשיו, על גאולה ותהליכים?

בהגדה של פסח שני רבדים, אחד גלוי והשני נסתר. הגלוי - סיפור העבר, סיפור יציאת מצרים. הנסתר - צפיה לעתיד, צפיה לליל הסדר במקדש הבנוי על מכונו.

חכמים הטמיעו בהגדה את עולמם ההגותי ואת כשרונם המתודלוגי, וכך נוצרה היצירה המופלאה של ההגדה. בשיעור זה נברר מה מטרתה של ההגדה ומדוע השקיעו בה חכמים השקעה כל כך משמעותית. 

אדישות היא אויב גדול של האנושיות. השומע את סיפור יציאת מצרים אינו יכול להישאר ציני, והוא אמור להבין את המשמעות הקיומית של סיפור זה, ולהפנים את ההשלכה של הסיפור על חייו. אדם עם טיפת רגישות אמור לפרוץ בשירה אדירה של הודיה לקב"ה על כל הטוב שהוא זכה בו.

מה מיוחד בליל הסדר, ובמה שונה מצוות סיפור יציאת מצרים מהמצווה להזכיר את יציאת מצרים בכל יום? במה באה לידי ביטוי אופייה של מצווה זו שמוגדרת כסיפור ולא כהזכרה? במהלך השיעור הרב סקר סיפורי יציאת מצרים שונים מהתנ"ך כהדגמה למימושים שונים של מצוות סיפור הגאולה - יציאה ממצרים והגעה לארץ, התקרבות לעבודת ה' לאחר שאבותינו היו עובדי עבודה זרה ויציאה מעבדות לחירות.

במהלך השיעור הרב סקר מקורות שונים ביחס למספר נקודות במצוות סיפור יציאת מצרים - מדוע לא מברכים על מצווה זו, האם נשים חייבות במצווה ומה עניינה של האמירה "פסח מצה ומרור". מתוך מכלול הדברים העלה הרב את הדגשת מימד החוויה שבסיפור יציאת מצרים ובצורך בהתחדשות הסיפור בכל שנה, התחדשות החורגת ממחזור הסיפור שסופר בעבר אל עבר סיפור רלוונטי וחדש המכניס את המספר לשרשרת הדורות המספרת ביציאת מצרים.

מדוע קוראים את שיר השירים בפסח והאם מדובר בספר קודש? מהן הדמויות השותפות במגילה זו, מה אופיין ומה תפקידן? במהלך השיעור יתבררו שאלות אלו כשאלות יסוד ומבוא ללימוד מגילת שיר השירים המלאה צפנים ורמזים, ולא משאירים מקום לספק בכך שמדובר במשל.