בשיעור נעסוק בדין העוסק במצוה פטור מן המצוה. מהו מקור הדין? מתי חל הפטור? האם מישהו שיש עליו בגד ציצית פטור משאר המצוות? וכן אדם שפטור ממצוה אחת מכיוון שעוסק במצוה אחרת, האם מברך על המצוה השניה, שממנה הוא פטור?

בשיעור נעסוק במצוות פדיון הבן, מהו מקור המצווה, מה יעשה בכור שלא נפדה בילדותו, האם האב יכול למנות שליח, ומה מהות החוב של האב לכהנים.

בשיעור נעסוק ביסוד דין אונאה, האם מדובר על קרקעות או מטלטלין, מה הסכום שממנו נחשבת הרמאות כאונאה וכיצד אפשר לתקן את העבירה.

בשיעור נעסוק בדיני ספירת העומר: האם מי ששכח יכול לספור בברכה? ומה הדין אם מדובר ברב בית הכנסת או בשליח הציבור? מה לגבי קטן שנהיה בר מצווה באמצע הספירה? ומהן שיטות הראשונים בכוונה לשבע שבתות "תמימות"?

בשיעור נעסוק באיסור לתת לקטן שהגיע לחינוך לעבור על איסור מהתורה. נעסוק במקור האיסור ובטעמו, באילו קטנים מדובר, מה קורה באיסורים דרבנן והאם ישנו איסור ספייה במצוות עשה.

נעסוק בדין מילה בשבת. נראה שמילה דוחה שבת לכל השיטות. נברר במה מיוחדת המילה, שהותר לטלטל את כליה בשבת אל מול מצוות שופר ולולב שלא הותרו בשבת. ובאחרונים נברר נפקא מינות לגבי מילה בשבת שתגרום לחילול שבת המוני ונשאל האם במצב כזה ניתן לדחות את המילה.

מתוך סוגיית האנינות של אהרן ובניו על נדב ואביהוא נצלול לעומק דיני האונן והפטור שלו ממצוות - מניין שאונן פטור ממצוות והאם מותר לקיימן אם הוא רוצה? ומה דינו של אונן שבחלק מזמן המצווה היה מחויב בה ובחלק מהזמן היה באנינותו? וגם - האם אונן שהיה פטור מהבדלה במוצאי שבת ישלים את ההבדלה ביום ראשון כשיקום מאנינותו?

מדוע אומרים חצי הלל בימי חול המועד של פסח, בשונה מימי חול המועד של סוכות? מה דינו של אדם שפספס הלל שלם ביום הראשון - האם יש לו תשלומים? והאם ההלל החסר שבימי חול המועד זהה להלל שבראש חודש או שמא הם נבדלים בדבר מה? וגם מנהג יפה בעניין ההלל שבחול המועד. במהלך השיעור נברר את יסודות אמירת ההלל שבחול המועד ונעמוד על השאלות השונות שעולות בעניינו.

באילו חלקים של ליל הסדר חייבים להסב ומדוע? מה יעשה אדם ששכח להסב? האם נשים חייבות בהסבה? ומה בנוגע לתלמיד בפני רבו? במהלך השיעור נברר את יסודות דין הסבה כהכנה לחג הפסח.

כפייה על המצוות זה דין יסודי הנלמד מהקורבנות בפרשתנו. מכאן עולות מספר שאלות בוערות, מי כופה? מתי אפשר לכפות? האם יש חובה לכפות? בשיעור נעמיק בכל השאלות הללו ונברר את פרטי הדין על פי הראשונים השונים.

מה ההבדל בין אב לתולדה? האם יש הבדל לעניין הדין או לעניין ההתראה? מהפסוקים בפרשתנו לומדים חכמים את אבות המלאכה, ובשיעור נעמיק בהבדלים בין אב לתולדה לאור הגמרא ושיטות הראשונים.

הכוהנים מצווים לרחוץ את ידיהם ורגליהם בכניסתם למקדש. מה מטרת המצווה? איך זה נעשה? האם על כל כניסה למקדש הם צריכים לרחוץ? נברר את מצוות הרחיצה דרך שיטותיהם והדגשותיהם של הראשונים ולאור דברי האחרונים השונים. בנוסף נראה האם המצווה חייבת להיות דווקא בכיור הנחושת וכמה מים צריך בשביל שהרחיצה תהיה כשרה.

האם מצוות לבישת בגדי הכהונה היא מצווה משל עצמה או שהיא רק הכשר מצווה לעבודת הקודש? נראה את שיטת הרמב"ם ואת שיטת הבה"ג ומספר נפקא מינות ביניהן שהעלו האחרונים. בנוסף נראה שאלה האם הכהן הגדול הוא כמו כהן הדיוט רק עם מעלה נוספת או שמא הוא יצירה חדשה לגמרי, וגם פה נראה נפקא מינות להלכה.

מה המקור בתורה לציווי לבנות את המקדש? האם נשים חייבות בבניין בית המקדש? במהלך השיעור נראה את השיטות השונות למקור המצווה לבנות את בית הבחירה ואת הסברות השונות מאחוריהן. בנוסף נעסוק בשאלה מה כוללת מצוות בניין בית המקדש ונראה מחלוקת רמב"ן ורמב"ם יסודית בנושא. לבסוף נעסוק בשאלות מי מחויב במצווה ומתי מחויבים לבנות אותו.

מפרשתנו לומדים בגמרא את הכלל אדם מועד לעולם. האם אנחנו אומרים שבכל מקרה אדם מועד לעולם, או שמא יש מקרים שבהם אנחנו אומרים שלאדם אין אחריות על מעשיו? נעמיק בהגדרת המושג אדם מועד לעולם ונראה את דעות הראשונים השונים בנושא.

הדלקת נר שבת זה חובה או רשות? המצווה היא מדאורייתא או מדרבנן? בשיעור נעסוק בגדרי מצוות הדלקת נרות שבת בעקבות המדרש שאומר שהנרות מביאים שלום לבית. נראה את הגמרא במסכת שבת המדברת על הדלקת נרות, נראה את שיטות הראשונים ולבסוף נראה את פסק ההלכה.

האם חובת קריאת התורה על הציבור או על הפרט? האם מותר ללמוד משהו אחר בזמן הקריאה בתורה? מה עושה מישהו שקצת פספס חלקים בקריאה? המדרש קובע שכשכתוב שבני ישראל הלכו שלושה ימים בלי מים הכוונה בלי תורה, כלומר שיש חובה כל שלושה ימים לעסוק בתורה. בשיעור נעמיק בדינים של חובה זו ונחקור לעומק מחלוקת גמרות בסיסית בנושא, את תירוצי הראשונים ואת המסקנות להלכה.

למה יש שתי ברכות בתפילין? ואם יש לאדם רק תפילה אחת כמה ברכות עליו לברך? האם מצוות תפילה של יד היא אותה מצווה כמו תפילה של ראש? בפרשה מופיעה מצוות התפילין, ובשיעור נעמיק בגדרי ברכות התפילין דרך מחלוקותיהם של הראשונים והבנותיהם של האחרונים בסוגיה. נראה את מחלוקת השולחן ערוך והרמ"א למעשה.

האם אדם יכול להוציא את חברו במצוות ארבע כוסות? בפרשתנו מופיעות ארבעת לשונות הגאולה שעל שמן אנו שותים ארבע כוסות בליל הסדר, בשיעור נדון במצוות ארבע כוסות דרך דעותיהם של הראשונים והאחרונים החולקים האם מקור המצווה טמון בשתיית הכוסות או באמירה על הכוסות. בנוסף נעסוק בשאלה, האם יש ראשונים ופוסקים שסברו שצריך לשתות חמש כוסות ולא ארבע?