ביחס לקשר של עם ישראל והתורה יש לשפת אמת שלושה יסודות מרכזיים - החיבור בין השמים לארץ, הטבעיות של קיום התורה והמצוות ואחדות בעם ישראל. מה הקשר ביניהם? למה הם חשובים? נראה כיצד השפת אמת מציג את היסודות ומבסס את דרשותיו עליהם.

השפת אמת בפרשתנו עוסק בגדולתה של ההכנה. השפת אמת עוסק בהכנה למצווה ומשמעותה עבור האדם ושאיפותיו, ובהכנה לקבלת התורה כפי שהיא משתקפת בפרשתנו.

מה הקשר בין מצוות הקהל למצוות כתיבת ספר תורה, הכתובות שתיהן בפרשתנו? ומה תפקיד כל דור בתשובת הדורות הבאים? השפת אמת בפרשתנו דן במסירת התורה והעברתה בין אב לבן ובין דור לדור, ביחס שבין הדורות, ובאחריות של כל דור על הדורות הבאים אחריו.

בפרשת ניצבים עוסק השפת אמת בהרחבה בנושא התשובה, בהיבטים שונים שלה, מהותה והדרכים להגיע אליה. במרכז דבריו מדגיש השפת את חשיבות החיבור של האדם לכלל ישראל בדרך לתשובה, ובתהליך הגדול של החזרה לעצמיות שיש בה.

מה יכול לעזור לאדם להתחדש? וכיצד אפשר למצוא חידוש ועניין בשגרה והקביעות? השפת אמת בפרשתנו לומד מהאריכות בפרשת ביכורים את חשיבות ההשקעה והקדושה בהתחלה ובראשית. השפת אמת מתאר את ההתחדשות הנובעת מהחיבור של האדם לשבת ולשאר נקודות הקדושה בחיים.

מאיזו תודעה צריך לקיים את המצוות? ומה ההשפעה שלהן על האדם? בעקבות ריבוי המצוות בפרשה נראה כיצד השפת אמת מתאר את התודעה של קיום המצוות כמורכבת, שיש בה מעבר לתודעת ציווי, גם מקום ללמוד ולקבל מהן רוחנית מאידך. השפת אמת דורש כמה מהמצוות לעניין עבודת ה' ומתווה כיוונים רוחניים הצומחים מהן.

מה מסמלת המלחמה בפרשתנו בנפש האדם? אלו כוחות נפש מייצגים השופטים והשוטרים? השפת אמת בפרשתנו לומד כדרך החסידות מן הנושאים הכלליים אל נפשו של האדם ואל העבודה הפנימית שלו.

פרשתנו פותחת בהצהרה חד משמעית, המציגה את הניגוד בין הטוב לרע - "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה". במספר תורות מציג השפת אמת אמירה מורכבת יותר. בכל דרך יש מורכבות שמכילה טוב ורע בתוכה, ולאדם ציווי לרומם ולהאיר את הצדדים הרוחניים שבה, והבטחה של הקב"ה לאדם שיגיע לבחירה הנכונה ויבחר בחיים.

מה ערכן ועניינן של המצוות הקלות? מדוע המדרש מתאר שהטוב בקיום המצוות מגיע במיוחד למי שמקפיד עליהן? השפת אמת מבין שהמצוות הקלות "מעמידות את האדם על רגליו", ויש בהן אפשרות למצוא את הארת ה' בכל פרט בחיים.

בפרשת ואתחנן עוסק השפת אמת באופן נרחב בנושא התפילה. הוא דן באופן בו צריך האדם להתכונן לתפילתו, ובחובות הלכתיות שונות כמו הקדמת ק"ש ופסוקי דזמרה לתפילה, וקושר אותן למהות התפילה ולתודעתה שצריכה ללות לדעתו את המתפלל.

השפת אמת עוסק בתחילת ספר דברים במעבר בין ארבעת חומשי התורה הראשוני ובין ספר דברים, משנה תורה, שרובו ככולו מורכב מדבריו של משה.

מה מבטא המעבר הזה? איזה תהליך עברו משה ועם ישראל בדרך לשם?

השפת אמת עונה על השאלות הללו דרך אפיון המעבר שבין תורה שבכתב לתורה שבעל פה, המשתקף גם במעבר בין דור המדבר לכניסה לארץ.

במסעות בני ישראל במדבר, המתוארים בפרשתנו, מוצא השפת אמת מסע רוחני שעובר העם מיציאת מצרים ועד בכניסה לארץ. לדעתו יש בפרשה לקח כפול של התקדמות הרוחנית בהתגברות על הקושי, ובתנועה של קבלה והתבטלות המוטלת על ישראל בכניסה לארץ.

מהן פשר הפעולות של הנדר והשבועה? איך האדם יכול לחייב את עצמו בחיוב שהוא עצמו יצר? השפת אמת מבאר את המנגנון הפנימי של השבועה - השלמה פנימית של האדם עם הצורך לעשות משהו, עד כדי שהדבר נחשב כציווי משמיים. בעזרת השבועה מחבר האדם את מעשיו לקב"ה, והופך את האמת הפנימית שלו למצווה.

מעשהו של פנחס מעורר שאלות עמוקות: כיצד כהן הנושא את ברכת השלום הופך לקנאי? האם ראוי כל אדם מישראל לקחת את החוק לידיים? ולבסוף, מה פשר היחסים שבין משה לפנחס במעשה זה? השפת אמת קושר את כל השאלות הללו לאופי המעבר שבין דור המדבר לדור הכניסה לארץ, ומתווה עבורנו דרך לעבודת ה' במצב של הסתתרות השכינה.

איך תפס בלעם את הנבואה? באיזה אופן הוא שונה מנביאי ישראל? בשיעור נפגוש את דברי השפת אמת בתשובה לשאלות אלו, ואת החשיבות שנותן למסירות הנביאים הישראלים למען דבר ה', לעומת בלעם המשתמש בדבר ה' לגדל את עצמו. נדון על הראייה של נביאי ישראל לעומת זו של בלעם, ומדוע דווקא הם יכולים לראות את הדברים בעומקם.

האמנם אין טעם למצוות פרה אדומה? אז מה יש בה? בשיעור נפגוש את דברי השפת אמת על טעם מצוות פרה אדומה ודרכה על נושא טעמי המצוות בכלל. נלמד כי לשיטתו "טעמי המצוות" אינם הטעם השכלי ובעל התועלת, אלא דווקא התחושה העולה מתוך היכולת לפגוש את החיות הפנימית שבעשיית המצווה ולהיות בתוכה.

במה עדיף הטיעון "אשר יבחר ה' הוא הקדוש", המלמד על בחירת אהרון, מטענת קורח "כל העדה כולם קדושים"? בשיעור נעסוק בתשובת השפת אמת לשאלה זו, המלמדת אותנו על מעלת אהרון והכהנים בכלל ובחירתם. נתמודד עם עומק טענתו של קרח, ונראה כי הראוי להיות מנהיג בעם ישראל הוא מי שמנהיג בתודעה של שירות, ומבטל עצמו לעם.

בשיעור נעסוק במעלתה של השליחות, והשפעתה על החיים וההסתכלות של השליח. השפת אמת מתאר את השליח כדמות המלאך, שרצונו מתבטל לגמרי לרצונו של הקב"ה, ומסביר מהי האיכות המיוחדת שזוכה לה השליח בחייו מכוח תודעה זו.

בשיעור נבאר את מעלתו הגדולה של אהרן הכהן המתוארת בדברי רש"י על אהרן "שלא שינה ולא השתנה". השפת אמת קושר את מעלתו של אהרן למידת ההשתוות - נאמנות לעצמו הנובעת מהתבטלות לקב"ה והתכווננות לשם שמיים, ללא מניעים חיצוניים.

מה מטרתו של הנזיר וכיצד הוא מתקדש? ובמה קדושתו שונה משל הכהן? בשיעורנו נראה את תיאור הנזיר לפי השפת אמת, ונגלה כי הנזירות היא מעבר לפרישה מן החומר בלבד. נראה כי יש בנזיר ובפרישתו מהחומר מה שמאזן בין החומריות בעולם לפנימיות והרוחניות, ויוצר שילוב מאוזן בין גוף ונפש. נראה כי פרישתו לקדושה של הנזיר היוצא מן העם מתווה דרך לכל האומה, בדומה לכהן שמקבל קדושה משמים, ושניהם מקבלים את תפקידם וכוחם בשביל לרומם את כלל ישראל.