פרק 22: יאללה, ניכנס (فات / فوت)

פרק 22: יאללה, ניכנס (فات / فوت)

פותחים את نفوت מסוף הפרק הקודם: כניסה למקום, הזמנה ביחיד וברבים, הטיות ההווה, עבר ועתיד, וסיפור בתוך בית הקפה.

ערבית | תעתיק עברי | משמעות

השורש והצורות

فات

פַאת

הוא נכנס (עבר)

أنا بفوت

אַנַא בַּפוּת

אני נכנס (הווה)

فوت

פוּת

היכנס (לגבר)

הזמנה להיכנס

تفضّل، فوت.

תְפַדַּל, פוּת.

בבקשה, היכנס (לגבר).

تفضّلي، فوتي.

תְפַדַּלִי, פוּתִי.

בבקשה, היכנסי (לאישה).

تفضّلوا، فوتوا.

תְפַדַּלוּ, פוּתוּ.

בבקשה, היכנסו (לקבוצה).

ההווה בכל הגופים

أنا بفوت

אַנַא בַּפוּת

אני נכנס (גבר או אישה)

إنت بتفوت

אִנְתֶ בְּתְפוּת

אתה נכנס

إنتِ بتفوتي

אִנְתִ בְּתְפוּתִי

את נכנסת

هو بيفوت

הֻוֶּה בְּיִפוּת

הוא נכנס

هي بتفوت

הִיֶּה בְּתְפוּת

היא נכנסת

إحنا منفوت

אִחְנַא מְנְפוּת

אנחנו נכנסים

إنتو بتفوتوا

אִנְתוּ בְּתְפוּתוּ

אתם נכנסים

هم بيفوتوا

הֻמֶּה בְּיִפוּתוּ

הם / הן נכנסים

הקשר, עבר ועתיד

أنا بفوت هون كل يوم.

אַנַא בַּפוּת הוֹן כֻּלּ יוֹם.

אני נכנס לכאן כל יום.

أنا فتت.

אַנַא פֻתּ.

אני נכנסתי.

رح أفوت.

רַח אַפוּת.

אני אכנס.

رح نفوت.

רַח נְפוּת.

אנחנו ניכנס.

فات عالقهوة.

פַאת עַלְאַהְוֶה.

הוא נכנס לבית הקפה.

חמש שורות לתרגול

تفضّل، فوت.

תְפַדַּל, פוּת.

בבקשה, היכנס.

تفضّلي، فوتي.

תְפַדַּלִי, פוּתִי.

בבקשה, היכנסי.

إحنا منفوت عالقهوة.

אִחְנַא מְנְפוּת עַלְאַהְוֶה.

אנחנו נכנסים לבית הקפה.

أنا ما بفوت اليوم.

אַנַא מַא בַּפוּת אִלְיוֹם.

אני לא נכנס היום.

يلا، نفوت.

יַאלְלַא, נְפוּת.

יאללה, ניכנס.

הסיפור בתוך בית הקפה

أنا وصاحبي عند باب القهوة.

אַנַא וּסַאחְבִּי עִנְד בַּאבּ אִלְאַהְוֶה.

אני והחבר שלי ליד הדלת של בית הקפה.

هو بيقول: "يلا، نفوت."

הֻוֶּה בְּיִאוּל: "יַאלְלַא, נְפוּת."

הוא אומר: "יאללה, ניכנס."

إحنا منفوت عالقهوة.

אִחְנַא מְנְפוּת עַלְאַהְוֶה.

אנחנו נכנסים לבית הקפה.

الزلمة بيقول: "تفضّلوا!"

אִזַּלַמֶה בְּיִאוּל: "תְפַדַּלוּ!"

האיש אומר: "בבקשה!"

بقول له: "شكراً، بدنا قهوة."

בַּאוּל אִלּוֹ: "שֻׁכְּרַן, בִּדְּנַא אַהְוֶה."

אני אומר לו: "תודה, אנחנו רוצים קפה."

هو بيسأل: "قهوة عربيّة؟"

הֻוֶּה בְּיִסְאַל: "אַהְוֶה עַרַבִּיֵּה?"

הוא שואל: "קפה ערבי?"

بقول له: "آه، قهوة عربيّة."

בַּאוּל אִלּוֹ: "אַה, אַהְוֶה עַרַבִּיֵּה."

אני אומר לו: "כן, קפה ערבי."

صاحبي بيقول: "منيح، إحنا هون."

סַאחְבִּי בְּיִאוּל: "מְנִיח, אִחְנַא הוֹן."

החבר שלי אומר: "טוב, אנחנו כאן."

המשפט לדרך

تفضّل، فوت. يلا، نفوت.

תְפַדַּל, פוּת. יַאלְלַא, נְפוּת.

בבקשה, היכנס. יאללה, ניכנס.

فات הוא פועל בבניין הראשון, בשורש פ-ו-ת (ف و ت). היום נתרגל את המשמעות "להיכנס". ואו שבאמצע השורש אינה מופיעה בכל צורה כתובה: فات, بفوت, فتت. בצורת העבר של אני נתרגל פֻתּ, עם ת כפולה; יש הבדלי הגייה מקומיים.

בהווה: אני בַּפוּת; הוא בְּיִפוּת לפי מוסכמת بي-/בְּיִ- של הסדרה. בפלסטינית נשמעת גם בִּפוּת להוא. אחרי رح נשתמש בצורה ללא בּ של ההווה. גם בהצעה يلا، نفوت משתמשים בנְפוּת, אך זו הצעה משותפת, לא משפט עם رح שנמחקה ממנו.

تفضّل היא הזמנה, למשל להיכנס, לשבת או לקחת משהו. כאן היא פנייה לגבר; تفضّلي לאישה, تفضّلوا לקבוצה. قهوة היא גם קפה וגם בית קפה, לפי ההקשר. בתעתיק ق נהגית כא עירונית.

בהגשת אדם ח'ורי | آدم خوري.