דברי ראש הישיבה הרב חיים סבתו, אמש עם כניסת יום הזיכרון.

על העוצמה הרבה בלחימתם של בני ישיבות ההסדר,

ועל הקרב בו באו לידי ביטוי כל חלק וחלק מעם ישראל.

על המדינה עוברים ימים לא פשוטים, ימים המעוררים דאגה לאומה ולאחדותה. אחריות גדולה למצב הרע מוטלת על מנהיגי העם, על היושבים בממשלה. אמירות קשות ודיבורים לא פשוטים נשמעים מדי יום, אמירות הפוכות ממה שהיינו מצפים ממנהיגי עם ישראל. התורה כבר תיארה לנו מי צריכים להיות מנהיגינו. 'אנשי חיל', 'אנשי אמת', 'שנאי בצע' – כל אלו צריכים להיות חלק ממידותיהם של העומדים בראש העם. כאשר מנהיגי העם מצוידים בחוש צדק, מידות ישרות ואמת בלתי מתפשרת – רק אז יכולים הם לאחד את העם ולהביא שלום. דבריו של הנשיא בנאומו על מצב המדינה הם דברי אמת ודאגתו האמיתית לעם ניכרת ממנו. דבריו צריכים להתקבל על כלל העם וכלל המנהיגים ויפה שעה אחת קודם.

בימים האחרונים המדינה גועשת סביב כוונתה של הממשלה לבצע שינויים במערכת המשפט. כיצד יש לראות את הדברים בראי מדינת התורה? במהלך השיעור נסקרו סעיפי התוכנית השונים, תוך הסתכלות תורנית. השיח הציבורי סביב התוכנית יוצר אווירה מפלגת ועכורה. עלינו כלומדי תורה להציג באופן ברור מה יש ל'ממלכת כהנים וגוי קדוש' לומר על הנושאים שעל סדר היום.

הרב דיבר על המשטר הפרלמנטרי לעומת המשטר הנשיאותי, יתרונות וחסרונות, ואיזה מהם קרוב יותר לדרך התורה. בנוסף הרב דיבר על שיטת הבחירות הנהוגה בישראל, ועל האפשרות לשינויה. השיעור ניתן בשנת תשפ"א

הרב מציג את המשמעות הרוחנית-ערכית של ההשתתפות בבחירות במדינת ישראל ומבאר את דעת התורה בדבר שיטת הבחירות היחסיות. השיחה נתנה בשנת תשע"ג

ראש הישיבה מציג את השקפתו בדבר הדרך הנכונה לבניית מדינת ישראל על פי התורה - חלוקת הסמכויות, בחירת נציגי השלטון, ומשמעות השלטון על פי ההלכה.

במהלך השיעור הוצגו מספר נקודות שחשוב לזכור בעניין הבחירות: יום הבחירות כיום טוב, הזכות והחובה שבבחירה, הצורך בתפילה לסייעתא דשמיא ותרבות ההשמצות והשנאה האופפת את מערכות הבחירות.

מה כל כך מיוחד בעשרת ימי תשובה? הגר"א אומר שהם ימי ההריון של השנה - מדוע? מה פירוש הדבר? מדוע כדי להיזכר לפני בורא עולם צריך שופר, ולא לדוגמה אכילת בשר של איל?

לפי שאלות אלו, ושאלות נוספות, ננסה לגלות היבט חדש של יוה"כ: האדם צריך להתמקד בעבודת ה', ולזכור שהכל ממנו.

הצעקה מבטאת קריאה של האדם אל ה', ממקום פנימי וללא מילים. חכמים הפליגו בכוחה של הצעקה בכלל, ובימי התשובה בפרט.

מהו מעמד העובר בהלכה? האם, וכמה, נגדיר אותו כאדם חי? מהו האיסור להרגו ומניין לומדים אותו? בשיעור נפגוש שלוש שיטות יסודיות בראשונים, ואת דברי האחרונים שעונים על השאלות שהצגנו בדרכים שונות.

השיעור עסק במושג הגאולה המקראי באופן כללי ובמשמעותו בפרקנו בפרט: הקמת שם המת על נחלתו.

השיעור עסק בשליחתה של נעמי את רות לגורן ובירור מה בדיוק תכננה נעמי, כיצד תכננה דבר כה קשה ומדוע.

השיעור עסק בשלושה נושאים:

א. גבולות סיפור המגילה ויחידות המשנה שלו.

ב. הצטרפות גויים וגויות לעמ"י בתקופת המקרא.

ג. מוטיב השיבה המאוחרת בספרות העולמית והיחס אליו במגילת רות.

הרב המשיך לעסוק במגילת רות.

השיעור עסק במשמעותה של ספירת העומר, תאריך התחלתה, הקשר בינה לבין חג השבועות והנגזרות ההלכתיות של הנושא.

בהמשך לסדרת מחשבת המועדים, הרב עוסק במחשבת חג השבועות.

בהמשך לסדרת מחשבת המועדים, הרב עוסק במחשבת חג השבועות.

הרב פתח בניתוח ספרותי של מגילת רות, והרב הסביר שמה שגרם לשינוי בין פתיחת המגילה לבין סופה זה החסד. החסד שעשתה רות עם בועז ובועז עם רות, שכל צד חשב שהשני עושה איתו חסד, שזה החסד הגדול ביותר ורק ע"י זה אפשר לצאת ממוות לחיים.

הרב אבינר מסביר בכמה דרכים למה קוראים את מגילת רות בשבועות.

הבדיקה של נעמי לרות לא התבטאה בשאלת המצוות אלא בשאלה הלאומית. האם הנפש שלה יכולה להיות מוסרית ולאומית ובכך להתקשר לעם ישראל. לכן דוד נבחר להיות מלך.