ולדות הקודשים; שינוי והערמה - ולדות שלמים וחטאת ואשם ועולה (א1-ד), באור המונח יפלו לנדבה (ה2), ולדות מעשר ובכור ופסח (ו-ז2), ולדות פסולים (ח-י), שינוי הקדשה (יא-יג1), התבוננות בטעמי המצוות, וביחוד בטעם התמורה (יג2-יג5).

הקרבת התמורה - דין הקרבת התמורה (א1-ג), קודשים ותמורה בעלי מום (ד-ה), תערובת שבה תמורה (ו1-ז).

אופן ההמרה - לשון ההמרה (א1-ב), המרה וחילול כאחד (ג1?ג3), המרה משני קרבנות (ד).

האיסור להמיר קרבן והעושים תמורה - האיסור להמיר (א1-ב), מי עושה תמורה (ג-ח), הקרבנות שממירים בהן (ט1-טז), תמורה בבהמה הפסולה לקרבן (יז-כא2).

בירורים בכפרת המצורע - שינוי בעבודת האשם ובמתנות (א-ג), לוג השמן שחסר (ד-ז), חיוב קרבן בצרעת חוזרת ונשנית (ח), קרבן עשיר וקרבן עני (ט-יא).

כפרת המצורע - טבילת המצורע לפני הקרבת קרבנותיו (א1-ב1), אשם מצורע (ב2-ב4), לוג השמן (ב5-ג).

שבעה נקיים של הזב; המיטמאים בזיבה - שבעה נקיים של זב (א1-ג), ראיות בשבעה נקיים ולאחריהם (ד1-ה), המיטמאים בזיבה (ו-ז).

ראיות הזב - הגדרת הזוב (א- ב1), בדיקות הזב (ב2-ה2), ראיות הזב (ו-ח3), שיעור הראייה (ט-יא), ראייה בין השמשות (יב-יד2).

יסודות הדינים; זבה ויולדת - ארבעה מחוסרי כפרה וקרבנותיהם (א-ג), זמן הבאת הקרבנות (ד-ה3), קרבן זבה וספק זבה (ו1-ו2), קרבן יולדת וספק יולדת (ו3-ז2), חיוב קרבנות בלידות מרובות (ח1-ט), חיוב קרבנות מרובים (י1-יג).

שגגת כהן משיח ונשיא - חטאת מלך וכהן גדול (א1), שגגת כהן גדול רק כשהורה לעצמו (א2-ג), הוראת כהן משיח עם בית דין (ד-ה), ספק בשגגת כהן גדול (ו1), הגדרות נשיא וכהן משיח (ו2-ז), מלך ששגג עם הציבור (ח), שגגה לפני המינוי או אחריו (ט-י2).

תוכן ההוראה השגויה - רק בביטול חלקי של דבר שאינו מפורש בתורה (א-ב6), טעות בהערכת המציאות (ג), בית דין ששכח הוראתו (ד1-ד2), העובר עברה לאחר שבית דין חזרו בהם (ה1-ה2).

אופנים הפוטרים את בית הדין - תנאי הוראת בית דין הגדול (א1), תנאי הדיינים בבית דין הגדול (א2-א3), תנאי הכרעת ההוראה ומעשה על פי ההוראה (א4-ב1), תנאי רוב העם והשבט (ב2-ג), צירוף עברות או בתי דין (ד1-ה1), תנאי שהשגגה נובעת רק מן ההוראה (ה2-ה5), הוראה או עשייה בזדון (ו).

בית דין הגדול ששגגו בהוראה - שגגת הוראת בית דין והקרבן (א1-א4), אין אשם תלוי בהוראת בית דין (ב1), התנאים המחייבים את בית דין קרבן (ב2-ב3).

שגגת טומאת מקדש וקודשיו - צריך ידיעה בתחילה וידיעה בסוף (א1-א4), מהות הידיעה (ב1-ב4), נטמא בעזרה ושהה כשיעור (ג-ד), ספק בטומאת מקדש וקודשיו (ה-ז), עדות על הטומאה או על כניסה למקדש (ח), דרכי כפרה אחרות בטומאת מקדש וקודשיו (ט1-ט2).

קרבן עולה ויורד - החייבים קרבן עולה ויורד (א), פירוט הקרבנות ומקורן (ב-ה2), הבאת קרבן על אשתו ובניו (ו), החייבים בקרבן ודרכי החיוב (ז1-ח), שינוי הקרבן מעשיר לעני ולהיפך (ט-יג).

אשם ודאי - החייבים אשם ודאי (א1), אשם שפחה חרופה (א2-ו2), אשם גזלות (ז1-ז2), אשם מעילות (ח-ט), אשם ודאי רק בידיעה ודאית (י-יג3).

אשם תלוי - חיוב אשם תלוי (א), רק בספק שיש בו איסור קבוע (ב1-ד2), כשהספק הוא על סוג האיסור (ה), אשם תלוי על איסורים שונים (ו1-ו2), ידיעת ספק מחלקת (ז-ח), מקרים שמתחייב גם בחטאת (ט-י2).

שגגת עבודה זרה ושבת - שגגת עבודה זרה (א1-א3), שלושה שלבים בשגגת שבת (ב1-ד), שגגת אבות ותולדות (ה-ז), הימים שבין השבתות מחלקים לשגגות (ח-ט), כפרה גוררת כפרה (י1-י3), מלאכת מחשבת ומלאכה שאינה צריכה לגופה (יא-יב).

שגגת מאכלות - ידיעות מחלקות שגגות א1), תמחויים וקרבנות אינם מחלקים (א2-ג), שמות מחלקים שגגות (ד1-ו), צירוף לשיעור אכילה (ז), האופנים שבהם ידיעות מחלקות שגגות (ח1-יב).

שגגת עריות - ידיעות מחלקות שגגות (א-ב), גופים מחלקים שגגות (ג1-ה1), טהרת הנידה מחלקת לשגגות (ה2), שגגת בעילת נידה (ו1-ז3).