ספר ויקרא נקרא "תורת כהנים". האמת היא שספר זה עוסק בקדושה באופן כללי. בתוך נושא זה הספר עוסק גם בקדושת הכהנים. מהי משמעות המילה קדושה? מהי מטרת אותה קדושה? בשיעור זה נלמד על הקדושה של עם ישראל ועל מטרתה.

החומש מסתיים בגילוי השכינה במקדש. השכינה התגלתה באמצעות הענן והאש. משה לא יכול היה להיכנס למשכן בזמן הגילוי עד שקיבל רשות. מה הענן והאש מסמלים? למה משה לא היה יכול להיכנס למשכן? במהלך השיעור נלמד על אופני הגילוי של ה' ומה אנו יכולים ללמוד מכך.

בחומש שמות מסופר פעמיים על תפילה של משה כנגד חטא העגל. לעומת זאת בחומש דברים מסופר על תפילה אחת. כמה תפילות היו? מה עניינה של כל תפילה? מה אנו יכולים ללמוד מכל תפילה? בשיעור נעמוד על טיבן של תפילות משה ומה אנו יכולים ללמוד מכך.

התורה אומרת על בגדי הכהן הגדול כי הם "לכבוד ולתפארת". האם זהו תפקידם היחידי? חז"ל אומרים שאחשוורוש לבש את בגדי הכהן הגדול והם לא הלמו אותו. מדוע? מה ההבדל ביניהם לבגדי מלכות? בשיעור נבאר את תפקידם הפנימי של הבגדים, ובמיוחד של הציץ והחושן בהם נאמר כי עליהם להיות "תמיד" על הכהן הגדול. בנוסף נתבונן מה אנו יכולים ללמוד מכך לחיינו.

התורה מקדישה ארבע פרשות למעשה המשכן. מהו החידוש של בית המקדש על פני מקדשי האלילים? כל המקדש פונה כלפי המקום הפנימי והקדוש ביותר - קודש הקודשים. מה נמצא באותו מקום נשגב? בשיעור נבאר שהחידוש הגדול של המקדש הוא דווקא במה שאין בו, כמו שנאמר בספר מלכים "אין בארון רק שני לוחות האבנים". חידוש זה מופיע גם במעמד הר סיני. מדברים אלו נלמד מהי הדרך להדבק בבורא.

"נוצר תאנה יאכל פריה" - כך דרשו חכמים על יהושע. במה זכה יהושע שנבחר להמשיך את משה? מדוע הלך עם משה להר סיני ומה עשה שם? בשיעור נראה שעל אף שהעם חשב שיהושע אינו מתאים להמשיך את משה, ה' חשב אחרת.

"אנכי ולא יהיה - מפי הגבורה שמענום" - כך אומרת הגמרא. מה המשמעות של קביעה זו? מדוע שתי מצוות אלו נאמרו מפי הגבורה ושאר המצוות מפי משה? במהלך השיעור נעסוק ברתיעה של עם ישראל משמיעת קול ה' באופן ישיר - האם מדובר ברתיעה חיובית או שמא עליהם היה לרצות לשמוע הכול באופן ישיר? מה הפן החיובי באותה רתיעה ומה היא יכולה ללמד אותנו על היחס בין אהבה ליראה?

שירת הים המופיעה בפרשתנו היא פרשיה נפלאה. היא נאמרת לאחר שה' נענה לשוועת בני ישראל והצילם מיד פרעה. מה אנחנו יכולים ללמוד מהסמיכות של הקריאה לישועה והשירה הגדולה? ומה בכלל הופך שירה לשירה?

שמות החגים הם לא דבר של מה בכך. שמו של כל חג נושא את לב המשמעות שלו ועלינו לתת ליבנו אליו. דווקא השם 'פסח' תפס מקום משמעותי בתיאור המאורעות שבפרשתנו, מה משמעות שם זה? מה מבטאת פעולת הפסיחה של הקב"ה? האם הקב"ה באמת זקוק לסימנים כדי לדעת על אלו בתים לדלג? או שמא סימנים אלו מעידים על תכונות בעם ישראל?

למדנו מרש"י, כי במילים הראשונות של פרשתנו טמונה תוכחה למשה. בפשטות, הקב"ה מוכיח את משה על הדברים הקשים שאמר בסוף הפרשה הקודמת. הכתוב משווה את משה לאבות, הם לעומתו היו תמימי אמונה ולא פקפקו בתוכניותיו של ה' כפי שעשה משה. אך האמנם על משה היה לשתוק על סבל עמו? איך יסוד הזעקה עומד בד בבד עם יסוד האמונה בהשגחה? ועל מה באמת הוכיח ה' את משה?

מלאה היא פרשת שמות במידות טובות. חמלתה וישרותה של בת פרעה, רדיפת הצדק של משה והכרת הטוב של יתרו. דווקא בסיפורים אלו בוחרת התורה להציג את תולדותיו של המנהיג והנביא-משה רבנו. בדרך הצגה זו מלמדת אותנו התורה לקח חשוב על האופן בו אנו צריכים למדוד מנהיג, ואת זולתנו.

יוסף נפגש עם יעקב החולה. מפגש זה הוא מאורע חשוב, נאמרים בו דברים נרגשים של יעקב, מוכתרים בו שבטים חדשים וברכות ניתנות בו. מדוע יעקב מזכיר את רחל? ומדוע הוא מחליף בין אפרים ומנשה? דרך עיון במשמעות השמות של בני יוסף אנו נחשפים לתשובות ולומדים לקח חשוב על ערכה של השכחה

דמותו של יוסף עטורה ביהדות בתואר-'הצדיק'. מה משמעותו של ביטוי זה? ומדוע יוסף קיבל אותו? דרך התבוננות בהקשרים בהם מופיע הכינוי אנו נוכל להבין את צדקותו השלמה של יוסף ואת חשיבות דמותו בהיסטוריה של עם ישראל.

יוסף נענש על שפנה אל שר המשקים בבקשה לעזרה לצאת מן הבור - אך מה היה עליו לעשות? הרי על האדם להשתדל ולא לסמוך על הנס! ואיך כל זה קשור לאביו של הרב שהיה אסור בבית האסורים במצרים על פעילותו בבית הכנסת? במהלך השיעור נעמוד על טעותו של יוסף ועל היחסים בין השתדלותו של האדם לבין הביטחון בה' וכיצד יש לאזן ביניהם.

אנו מתחילים השבוע לקרוא את סיפורו של יוסף. סיפור ארוך המלא הסתעפויות ופרטים. גם דרך סיפורים צדדיים אלו מלמדת אותנו התורה לקחים חשובים. מה אנו למדים מסיפור יהודה ותמר? מסיפור האיש בשדה? ולמה חשוב שליוסף יהיה ריח טוב בדרכו לשנים ארוכות של עבדות?

בפרשתנו משתנה שמו של יעקב אבינו לשם חדש - ישראל. אך לעומת שינויי שמות אחרים, כגון שרה ואברהם, המקרא איננו נשאר נאמן לשם החדש והשם יעקב מופיע עוד פעמים רבות. דרך התבוננות במשמעותם של שני שמות אלו, נוכל להבין מה היחסים ביניהם וללמוד לקח חשוב להתמודדויות שלנו כעם וכחברה.

בפרשה רחל פונה אל יעקב ומבקשת-"הָבָה-לִּי בָנִים" תגובתו של יעקב חריפה "וַיֹּאמֶר הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי". דרך האופן שבו קרא הרמב"ן את פסוקים אלו אנו לומדים לקחים חשובים על התפילה ועל הרגישות הרבה שצריך לנהוג לבריות אף בשעה שמוכיחים אותם בצדק.

התורה אורגת בפרשתנו כמה סיפורים שונים. דרך הסיפורים על יצחק, אנו נחשפים לערכה של ברכת אברהם ובכך אנו עומדים על משקלה של החלפת הברכות. הנבואה אל רבקה בתחילת הפרשה מאפשרת לנו להבין את פעולותיה בהמשך. אך מניין לרבקה שכך עליה לפעול? שמא יגלגל הקב"ה את הדברים שעשו יקבל את הברכה ועדיין "וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר"?. לשם כך מסופר על מכירת הבכורה, אלו תכונות עשו חושף במעשה זה שמצדיקות שהבכורה- לא לו היא?

התורה מספרת לנו על קורותיו של עבד אברהם בחיפושו אחר אישה ליצחק. מדוע שלח אברהם את עבדו ולא שלח את יצחק עצמו, כפי שלימים יעשה יצחק בעצמו לבנו? האם העבד אכן היה נאמן לאדוניו? והאם האופן שבו ביצע העבד את שליחותו היה ראוי? מה היה קורה לו הנערה שהייתה נענית לבקשת העבד לא הייתה רבקה?

השיעור עוסק בהשוואה בין הכנסת האורחים של אברהם כלפי המלאכים, לבין שני אירועים בפרשה - "הכנסת האורחים" של סדום ועקידת יצחק. נלמד בשיעור שלידת יצחק הייתה מותנית בהכנסת האורחים של אברהם ושהפער בין החסד של אברהם לבין מעשה עקידת יצחק נובע מההליכה בדרכי ה' בכל מחיר.