בשיעור נעסוק בכמה מהיוצאים מן הכלל לכלל שאותיות בג"ד כפ"ת בראש מילה באות בדגש - דחיק ואתי מרחיק. נראה מה התנאים להתרחשותם ומה הם יוצאי הדופן שבהם הם לא מתרחשים בעזרת מקורות מהמקרא.

בשיעור נעסוק בתופעה הדקדוקית הנקראת נסוג אחור. נגדיר את התופעה, נראה מהם התנאים לקיומה ונסתכל במקרים שונים מהמקרא שבהם היא מתקיימת.

בשיעור נעסוק בטעמי המקרא, ונראה איך הם משפיעים על המקרא - גם בהבנה, כשהם משמשים בתור סימני פיסוק, וגם בצורות מיוחדות שנובעות מהטעמים. נראה את השימוש שלהם בהטעמת המילים, ואת הסוגים השונים של הטעמים - טעמי ספרי אמ"ת וטעמי שאר הספרים.

בשיעור נעסוק בענייני תחביר. נדון בנושא, בנשוא ובמושא, ונראה כיצד להבנת התחביר יש חשיבות בהלכה, דרך שלוש עשרה המידות שהתורה נדרשת בהן.

בשיעור נעסוק בחלק דיבר חדש - התארים, ונראה צורות שונות של תארים בבניינים השונים. כמו כן, נראה את תואר הפועל בצורותיו השונות במקרא.

בשיעור נעסוק בשמות תואר, ובמשקלים שבהם הוא נפוץ. כמו כן, נעסוק בצורת המקור בבניינים השונים, ונראה את ההבדלים הנוצרים בגזרות השונות.

בשיעור נעסוק בצורת הנקבה. נראה את המאפיינים שלה ואת השינויים שהיא עוברת בצורות השונות.

אחרי שסיימנו לעבור על המשקלים השונים, נעסוק בתופעה דקדוקית מיוחדת - השווא המרחף. נסקור את צורות הריבוי והסמיכות, ולאחריהן נעמיק בהבנת התופעה הזו, תנאי הופעתה והשלכותיה.

לאחר שסיימנו לעבור על המשקלים המורכבים מאותיות השורש בלבד, נעבור למשקלים שבהם אות מוספית: האות מ"ם. נעבור על המשקלים מִקְטָל, מַקְטֵל ומַקְטָל, ונראה את השינויים שקורים להם בגזרות השונות ובמקרים אחרים.

בשיעור נמשיך לעסוק במשקלים הסגוליים - קֶטֶל וקֹטֶל, נכיר את משקל קָטָל ונשווה ביניהם. כמו כן, נראה את משקל קַטָּל, ונסקור את השינויים שקורים במשקלים האלה במקרים שונים.

בשיערו נעסוק בתופעה המצויה במקרא - ה"א השאלה. נראה דוגמאות שונות לניקוד שהיא מקבלת במקרים שונים, וניגע גם בצורת ההגייה הנכונה של המילה "הַלְה'" שבפרשת האזינו. כמו כן, נראה את צורת הריבוי של שמות העצם, לזכר ולנקבה. נוסף על כך, נתחיל לעסוק בדרך העיקרית שבה שמות נוצרים - שורש ומשקל, ונראה את המשקלים קֶטֶל וקֹטֶל בצורותיהם השונות.

לאחר שסיימנו לעסוק בפועל, נעבור לעסוק בחלק דיבר אחר - השם. אחד המאפיינים של השם הוא שהוא יכול לקבל יידוע, באמצעות ה"א הידיעה. בשיעור נעסוק במקורה של ה"א הידיעה, ונראה את הניקוד שהיא מקבלת במקרים השונים. בנוסף, דרך העיסוק בנושא, נדון בתופעת תשלום הדגש המופיעה ברחבי השפה.

בשיעור נעסוק בכללי ניקוד וי"ו החיבור בדרך כלל, כאשר היא לפני אותיות בומ"ף ולפני שווא, ובמקרים נוספים. בנוסף, נעסוק בניקוד אותיות השימוש בכ"ל במקרים השונים.

לאחר שסיימנו לעבור על הגזרות השונות, נעסוק בשיעור באותיות הגרוניות. נראה מה קורה להן כאשר הן אמורות לקבל שווא, ובמקום זאת מקבלות אחת מתנועות החטפים השונות. נעשה זאת תוך היעזרות בדוגמאות שונות מהתנ"ך.

בשיעור נעסוק בוי"ו ההיפוך ובמאפייניה במקרא להבעת צורות העבר והעתיד. כמו כן, נראה את ייחודו של השורש לק"ח ונמצא את השורש של המילה "וּנְמַלְתֶּם" בפרשת וירא.

אחרי שבשיעור הקודם ראינו את השורשים שבהם עה"פ נחה, בשיעור נסקור את השורשים שבהם לה"פ נחה - גזרות נחי ל"א ונחי ל"ה, ונראה את השפעות הגזרות האלו בצורות השונות. כמו כן, נראה את ההבדלים בין המקרים שבהם לה"פ היא אם קריאה ובין מקרה שבו היא ה"א עיצורית. בנוסף, נעסוק בגזרת הכפולים, שבה עה"פ ולה"פ זהות, ונראה את השינויים הנגרמים מתופעה זו.

נמשיך בשורשים הנחים. אחרי שבשיעור הקודם ראינו את גזרות חסרי פ"נ ונחי פ"י, בשיעור נעסוק בגזרת נחי ע"ו או ע"י. נסקור את ההבדלים בבניינים השונים, ונדון בדרכים להבדיל בין שורשים מגזרה זו לבין שורשים מגזרות דומות, כמו נחי פ"י.

אחרי שסיימנו לסקור את צורות הפעלים בשבעת הבניינים השורשים השלמים, נתחיל לעסוק בשורשים החסרים והנחים. בשיעור נעסוק בגזרת חסרי פ"נ ובתופעות נפילת הנו"ן בגזרה זו. כמו כן, נראה את גזרת נחי פ"י ואת השפעותיה בבניינים השונים.

בשיעור עסקנו בבניין התפעל ובתופעות השונות המתרחשות בו.

בשיעור נעסוק בבניינים הפעיל והופעל ובצורותיהם השונות. כמו כן, נעסוק בתופעות הנגרמות מהאותיות הגרוניות, כמו תשלום דגש.