פרק 20: הגעתי (وصلت)

פרק 20: הגעתי (وصلت)

אחרי "אני בדרך", מגיעים ליעד. השורש ו-ס-ל (و ص ل), הטיות העבר של وصل, "עוד לא הגעתי", והווה ועתיד עם הקשר.

ערבית | תעתיק עברי | משמעות

מהדרך אל ההגעה

أنا جاي.

אַנַא גַ'אי.

אני בדרך.

أنا وصلت.

אַנַא וְסִלְת.

אני הגעתי.

העבר בכל הגופים

أنا وصلت

אַנַא וְסִלְת

אני הגעתי (גבר או אישה)

إنت وصلت

אִנְתֶ וְסִלְת

אתה הגעת

إنتِ وصلتي

אִנְתִ וְסִלְתִי

את הגעת

هو وصل

הֻוֶּה וִסִל

הוא הגיע

هي وصلت

הִיֶּה וִסְלַת

היא הגיעה

إحنا وصلنا

אִחְנַא וְסִלְנַא

אנחנו הגענו

إنتو وصلتو

אִנְתוּ וְסִלְתוּ

אתם הגעתם

هم وصلو

הֻמֶּה וִסְלוּ

הם / הן הגיעו

הווה, עתיד ושלילה

أنا بوصل هون كل يوم.

אַנַא בַּוְסַל הוֹן כֻּלּ יוֹם.

אני מגיע לכאן כל יום.

رح أوصل بعد خمس دقايق.

רַח אַוְסַל בַּעְד חַ'מְס דַאַאיֶק.

אני אגיע בעוד חמש דקות.

لسا ما وصلت.

לִסַּה מַא וְסִלְת.

עוד לא הגעתי.

חמש שורות לתרגול

أنا وصلت عالقهوة.

אַנַא וְסִלְת עַלְאַהְוֶה.

אני הגעתי לבית הקפה.

إنتِ وصلتي؟

אִנְתִ וְסִלְתִי?

את הגעת?

إحنا وصلنا.

אִחְנַא וְסִלְנַא.

אנחנו הגענו.

لسا ما وصلت.

לִסַּה מַא וְסִלְת.

עוד לא הגעתי.

رح أوصل بعد خمس دقايق.

רַח אַוְסַל בַּעְד חַ'מְס דַאַאיֶק.

אני אגיע בעוד חמש דקות.

הסיפור ליד בית הקפה

صاحبي عند القهوة، وأنا جاي.

סַאחְבִּי עִנְד אִלְאַהְוֶה, וּאַנַא גַ'אי.

החבר שלי ליד בית הקפה, ואני בדרך.

هو بيسألني: "وصلت؟"

הֻוֶּה בְּיִסְאַלְנִי: "וְסִלְת?"

הוא שואל אותי: "הגעת?"

بقول له: "لسا ما وصلت."

בַּאוּל אִלּוֹ: "לִסַּה מַא וְסִלְת."

אני אומר לו: "עוד לא הגעתי."

بقول له: "رح أوصل بعد خمس دقايق."

בַּאוּל אִלּוֹ: "רַח אַוְסַל בַּעְד חַ'מְס דַאַאיֶק."

אני אומר לו: "אני אגיע בעוד חמש דקות."

بعد خمس دقايق، بوصل عالقهوة.

בַּעְד חַ'מְס דַאַאיֶק, בַּוְסַל עַלְאַהְוֶה.

אחרי חמש דקות, אני מגיע לבית הקפה.

بقول له: "أنا وصلت. وينك؟"

בַּאוּל אִלּוֹ: "אַנַא וְסִלְת. וֵינַכּ?"

אני אומר לו: "אני הגעתי. איפה אתה?"

هو بيقول: "أنا هون، عند الباب."

הֻוֶּה בְּיִאוּל: "אַנַא הוֹן, עִנְד אִלְבַּאבּ."

הוא אומר: "אני כאן, ליד הדלת."

بقول له: "منيح، أنا شايفك."

בַּאוּל אִלּוֹ: "מְנִיח, אַנַא שַׁאיִפַכּ."

אני אומר לו: "טוב, אני רואה אותך."

המשפט לדרך

أنا جاي. أنا وصلت.

אַנַא גַ'אי. אַנַא וְסִלְת.

אני בדרך. אני הגעתי.

وصل הוא פועל בבניין הראשון, בשורש ו-ס-ל. ص נהגית כס עמוקה; בתעתיק כאן היא ס. האות תא בסוף وصلت אינה מספיקה לבדה כדי לזהות מי הגיע: אני ואתה: שניהם וְסִלְת. היא: וִסְלַת. את: וְסִלְתִי. אישה שמדברת על עצמה אומרת וְסִלְת.

בפלסטינית יש הבדלי הגייה מקומיים. כאן נתרגל וִסִל בעבר, בַּוְסַל בהווה של אני, ו־אַוְסַל אחרי رح. בדַאַאיֶק הא מייצגת את הגיית ق כא בדיבור עירוני; ق הסופית נשמרת ק. قهوة היא קפה וגם בית קפה; כאן ההקשר הוא המקום.

בהגשת אדם ח'ורי | آدم خوري.