פרק 21: חכה רגע (استنّى)

פרק 21: חכה רגע (استنّى)

אחרי שהגענו, מחכים לחבר. בקשה ביחיד וברבים, הטיות ההווה של استنّى, עבר ועתיד בגוף אני, וסיפור ליד בית הקפה.

ערבית | תעתיק עברי | משמעות

מבקשים לחכות

استنّى

אִסְתַנַּא

חכה (לגבר)

استنّي

אִסְתַנִּי

חכי (לאישה)

استنّوا

אִסְתַנּוּ

חכו (לקבוצה)

استنّى شوي، لو سمحت.

אִסְתַנַּא שְוַי, לַו סַמַחְת.

חכה קצת, בבקשה (לגבר).

ההווה בכל הגופים

أنا بستنّى

אַנַא בַּסְתַנַּא

אני מחכה (גבר או אישה)

إنت بتستنّى

אִנְתֶ בְּתִסְתַנַּא

אתה מחכה

إنتِ بتستنّي

אִנְתִ בְּתִסְתַנִּי

את מחכה

هو بيستنّى

הֻוֶּה בְּיִסְתַנַּא

הוא מחכה

هي بتستنّى

הִיֶּה בְּתִסְתַנַּא

היא מחכה

إحنا منستنّى

אִחְנַא מְנִסְתַנַּא

אנחנו מחכים

إنتو بتستنّوا

אִנְתוּ בְּתִסְתַנּוּ

אתם מחכים

هم بيستنّوا

הֻמֶּה בְּיִסְתַנּוּ

הם / הן מחכים

עבר, עתיד ושלילה

أنا استنّيت.

אַנַא אִסְתַנֵּית.

אני חיכיתי.

رح أستنّى.

רַח אַסְתַנַּא.

אני אחכה.

أنا ما بستنّى اليوم.

אַנַא מַא בַּסְתַנַּא אִלְיוֹם.

אני לא מחכה היום.

أنا بستنّى الباص.

אַנַא בַּסְתַנַּא אִלְבַּאס.

אני מחכה לאוטובוס.

חמש שורות לתרגול

استنّى شوي.

אִסְתַנַּא שְוַי.

חכה קצת.

استنّي شوي.

אִסְתַנִּי שְוַי.

חכי קצת.

إحنا منستنّى الباص.

אִחְנַא מְנִסְתַנַּא אִלְבַּאס.

אנחנו מחכים לאוטובוס.

أنا استنّيت هون.

אַנַא אִסְתַנֵּית הוֹן.

אני חיכיתי כאן.

رح أستنّى خمس دقايق.

רַח אַסְתַנַּא חַ'מְס דַאַאיֶק.

אני אחכה חמש דקות.

הסיפור ליד בית הקפה

أنا عند القهوة، وصاحبي جاي.

אַנַא עִנְד אִלְאַהְוֶה, וּסַאחְבִּי גַ'אי.

אני ליד בית הקפה, והחבר שלי בדרך.

هو بيسألني: "وصلت؟"

הֻוֶּה בְּיִסְאַלְנִי: "וְסִלְת?"

הוא שואל אותי: "הגעת?"

بقول له: "آه، أنا وصلت."

בַּאוּל אִלּוֹ: "אַה, אַנַא וְסִלְת."

אני אומר לו: "כן, אני הגעתי."

هو بيقول: "استنّى شوي، لو سمحت."

הֻוֶּה בְּיִאוּל: "אִסְתַנַּא שְוַי, לַו סַמַחְת."

הוא אומר: "חכה קצת, בבקשה."

بقول له: "منيح، رح أستنّى خمس دقايق."

בַּאוּל אִלּוֹ: "מְנִיח, רַח אַסְתַנַּא חַ'מְס דַאַאיֶק."

אני אומר לו: "טוב, אני אחכה חמש דקות."

بعد خمس دقايق، صاحبي بيوصل.

בַּעְד חַ'מְס דַאַאיֶק, סַאחְבִּי בְּיוּסַל.

אחרי חמש דקות, החבר שלי מגיע.

هو بيقول: "شكراً!"

הֻוֶּה בְּיִאוּל: "שֻׁכְּרַן!"

הוא אומר: "תודה!"

بقول له: "يلا، نفوت."

בַּאוּל אִלּוֹ: "יַאלְלַא, נְפוּת."

אני אומר לו: "יאללה, ניכנס."

המשפט לדרך

استنّى شوي، لو سمحت.

אִסְתַנַּא שְוַי, לַו סַמַחְת.

חכה קצת, בבקשה (לגבר).

הנ הכפולה מסומנת בשדה בערבית (نّ) ובדגש בתעתיק. נתרגל את הפועל כמילה שלמה: בציווי אִסְתַנַּא, בהווה של אני בַּסְתַנַּא, בעבר אִסְתַנֵּית, ואחרי رح אַסְתַנַּא. בפלסטינית נשמעת גם בִּסְתַנַּא להוא, ובִּסְתַנּוּ להם/הן; כאן נכתב بي- ונשמור בְּיִ- כמוסכמת הסדרה. יש הבדלי הגייה וכתיב מקומיים.

מחכים לדבר או לאדם בלי להעתיק אוטומטית את ל של העברית: بستنّى الباص. הבקשה لو سمحت כאן מופנית לגבר. בית הקפה הוא قهوة; ההקשר מבהיר שמדובר במקום ולא במשקה.

בהגשת אדם ח'ורי | آدم خوري.